רש"י על בראשית רבה צ׳:ג׳

מהדורה: ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל"ח

מקור בראשית רבה צ׳:ג׳
3 וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף, וַיָּסַר פַּרְעֹה וגו' בראשית מא, מא מב, אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, יוֹסֵף מִשֶּׁלּוֹ נָתְנוּ לוֹ, פִּיו שֶׁלֹא נָשַׁק בַּעֲבֵרָה, בראשית מא, מ: וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי, גּוּפוֹ שֶׁלֹא נָגַע בַּעֲבֵרָה בראשית מא, מב: וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ, צַוָּארוֹ שֶׁלֹא הִרְכִּין לַעֲבֵרָה בראשית מא, מב: וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ, יָדָיו שֶׁלֹא מִשְׁמְשׁוּ בַּעֲבֵרָה וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף, רַגְלָיו שֶׁלֹא פָּסְעוּ בַּעֲבֵרָה, יֵיתוּן וְיִרְכְּבוּ עַל קָרוֹכִין בראשית מא, מג: וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ, מַחֲשָׁבָה שֶׁלֹא חָשְׁבָה בַּעֲבֵרָה, תָּבֹא וְתִקָּרֵא חֲכָמָה בראשית מא, מג: וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ, אָב בְּחָכְמָה וְרַךְ בְּשָׁנִים, אֲבָל נְבוּכַדְנֶצַּר ירמיה נא, כז: טִפְסָר, טִפֵּשׁ בְּחָכְמָה וְשַׂר בְּשָׁנִים. בראשית מא, מד: וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אֲנִי פַרְעֹה וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ, כְּלֵי יָדַיִם. וְאֶת רַגְלוֹ, כְּלֵי רַגְלַיִם.
פירוש רש"י על בראשית רבה צ׳:ג׳
3 קרונין. מרכבה:
4 נבוכדנצר. קראו ירמיה טפסר טפש בחכמה שר בשנים:
5 ובלעדיך לא ירים איש את ידו כלי ידים את רגלו כלידרים. הן אותן הנקראין בלע"ז אישטיריבו"ש שרגלי בני אדם דורסות עליהם כשהם רוכבין כלומר שלא ירכב אדם על סוס כי אם על פיך וכן מתורגם וית רגליה למרכב על סוסיא: